עו"ד שטוב נ' צבי שינפלד דיין ואח'

החלטה

1.בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן:"המבקשת") להורות לתובע (להלן:"המשיב") לקיים את החלטת ביהמ"ש מיום 13.5.10 ולהשיב תשובות מלאות וענייניות לשאלות 13, 18-19 ו - 21-25 לשאלון מטעם המבקשת.

2.המבקשת מפנה לסעיף 6ג להחלטה מיום 11.5.10 ולהחלטה מיום 4.3.10 וטוענת כי בתצהיר תשובות לשאלון מיום 15.6.10 התובע לא השיב תשובה עניינית לשאלות דלעיל, בשל טענה של העדר רלוונטיות ורוב רובו של התצהיר הינו התחמקות ממתן התשובות כנדרש.

המבקשת טוענת כי השאלות הכלולות בשאלון נועדו לברר את נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים שהיא שאלת היקף הנזק הכספי שנגרם למשיב כתוצאה מפעולות המבקשת. בכדי לגלות את המצב לאשורו, על המבקשת לדעת את היקף פעילותו הכלכלית של המשיב בטרם האירועים המתוארים בכתבי הטענות של הצדדים, והשוואתם למצב הקיים לאחר פעולות אלו, ולשם כך כוונו השאלות.

3.בתגובה לבקשה טוען המשיב כי פעל בהתאם להנחיות ביהמ"ש בהחלטות מיום 4.3.10 ו- 11.5.10.

המשיב טוען כי לאחר תיקון כתב התביעה, יש לבחון שאלות בשאלון ומסמכים לאור הפרמטר:"האם השאלה או גילוי המסמך יכולים לשרת בדרך כלשהי את התשובה לשאלה מהו הנזק שנגרם למשיב כתוצאה מפסילתו כמייצג באיזה מבין התיקים המפורטים בתביעתו", השאלות שלא נענו, אינן רלוונטיות לפי פרמטר זה והמשיב מפנה בעניין זה לסעיף 6ב להחלטת ביהמ"ש מיום 11.5.10.

4.בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי השאלות אינן קשורות להכנסות עתידיות אלא נוגעות רק לביסוס שכר הטרחה הראוי אותו עשוי היה המשיב לדרוש באותם תיקים בהם נגרמה לו, לטענתו, אובדן הכנסה. המידע הנדרש בשאלות הינו לשם בירור השאלות הנתונות במחלוקת – מהו הנזק שנגרם, לטענת המשיב כתוצאה מפעולת המבקשת, באותם תיקים ספציפיים, איזה פלח הם מהווים מכלל התיקים של המשיב, תוך מתן אינדיקציה על התיקים נשוא התביעה מאופן ניהול משרדו של המשיב והתנהלותו בתיקים אחרים.

המבקשת טוענת כי הואיל וביהמ"ש הבחין בהחלטתו מיום 11.5.10 בין שאלות הנוגעות להכנסות עתידיות, לגביהן פטר ביהמ"ש את המשיב מלהשיב, ובין שאלות שאינן קשורות להכנסות עתידיות, עליהן חייב את המשיב להשיב, הרי שקביעת המשיב כי שאלות אלו אינן רלוונטיות מנוגדת להחלטת ביהמ"ש ומהווה הפרה של הצו השיפוטי.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

א. בסעיף 5 א להחלטתי מיום 4.3.10 קבעתי כי:

"בהחלטתי מיום 4.3.09 קבעתי ברורות ומפורשות כי "לא יימנע מב"כ הנתבעת לבקש מענה לשאלון רק בשל העובדה שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית".

אין בידי לקבל את טענת המשיב כי הבקשה שבפני נגועה ב"שיהוי בלתי נסבל" ועל כן, התנגדותו העקרונית של המשיב להשיב על השאלון נדחית.

לאור האמור לעיל, יש מקום להורות למשיב להשיב על השאלון כדבעי.

התנגדות למתן תשובה לשאלה מסוימת תצוין בתצהיר התשובה, כאמור בתקנה 109 לתקסד"א".

בהמשך החלטתי, נדונה שאלה 14 לשאלון, שהינה דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים ולגביה העלה המשיב התנגדות עקרונית, לגופו של עניין והוריתי על גילוי ועיון של חלק מהמסמכים.

בהחלטתי מיום 11.5.10 התרתי את תיקון כתב התביעה, פטרתי את המשיב מגילויים של המסמכים שהוריתי על גילויים במסגרת החלטתי מיום 11.5.10 ובאשר לשאלות 13 ו- 18-29 הוריתי למשיב לפעול כאמור בסעיף 5 א. להחלטתי מיום 4.3.10.

ב.מהאמור לעיל עולה כי אין מקום לקבל את טענת ב"כ המבקשת כי אופן המענה של המשיב על השאלון מהווה הפרה של החלטותי ויש מקום לדון לגופו של עניין ולבחון האם שאלות 13, 18-19 ו- 21 - 25 רלוונטיות לתובענה שבפני.

ג.כאמור, בהחלטתי מיום 11.5.10 התרתי את תיקון כתב התביעה, כך שבמסגרת סעיף כ"ז בו מפורטים הנזקים הנטענים שנגרמו למשיב מפעולות המבקשים נמחק תת סעיף (ד) שכותרתו "הפסד הכנסות בתיקים פוטנציאליים ופגיעה במוניטין" ונותרו הנזקים הנטענים הבאים:

פגיעה בשם טוב ובמוניטין מקצועי, הפסד הכנסות עקב פסילה מייצוג, אבדן שכר טרחה בתיקי הקדשות, פגיעה מכוונת בשם טוב ועוגמת נפש.

ד.לאחר שבחנתי את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, בשים לב לגדר המחלוקת בפני (סעיף 97 ג. לכתב התביעה המתוקן), מצאתי כי יש להורות למשיב להוסיף ולהשיב בתצהיר משלים על שאלות 23 ו - 24.